ב”ה

כנס חירום למודעות ותמיכה בעצורים המנהליים

מה קורה כשביום בהיר, במהלך צילומים לסרט דוקומנטרי בשם ‘השב”כ ידע’ – על עוולות השב”כ ומערכת הביטחון החל מלפני רצח רבין ועד מאורעות שמחת תורה, במאי הסרט נחטף?
ומה אם החוטפים הם, ובכן, השב”כ?

אלי זינגר, במאי דוקומנטרי, קולגה וחבר של אברהם שפירא העצור מזה מספר חודשים ללא משפט או אישום, הופתע לגלות כי גם במדינה דמוקרטית יתכן שחירותך תישלל ממך על בסיס פרופיל אישי, כיפה ופאות, או סתם כי הרגזת אי-מי במערכת…

אלי היה חלק משורת דוברים בכנס חירום שנערך ביום שלישי לפני כשבוע (ג’ כסלו) לתמיכה והעלאת המודעות למצוקת העצורים המנהליים ובני משפחותיהם.
הנוכחים התאספו בבית משפחת שטיין ברעננה, הוריו של ידעיה העצור.
מארגני הכנס היו עקיבא ואיילת השחר הכהן שמשפחתם למודת התעללויות, מעצרים וצווים מנהליים, ירמיהו וטלי פיחה הוריו של אברהם העצור בעודו קטין ו‘מטה הגיבורים’ – מטה לתמיכה בעצורים.

איילת השחר מספרת: “הזמנו את הקהל לכנס הזה בעיקר כדי להעלות את המודעות למה שקורה. למרות כל הדיבורים של ישראל כ”ץ עדיין יש 8 עצורים יהודים שיושבים בכלא תקופה ארוכה ללא עוול בכפם”.

בין הדוברים בכנס היו אלחנן גרונר – עיתונאי ותחקירן הקול היהודי. הוא סיפר מחוויותיו האישיות אל מול מערכת הביטחון כנער גבעות ואחר כך כעיתונאי ועל מאורעות התקופה האחרונה, איך המעצרים ההזויים של אלי פלדשטיין, של מפקד ימ”ר ש”י ושל נציב שב”ס מוציאים לעין כלל הציבור את ההתנהלות הכוחנית וחסרת המעצורים של השב”כ ומערכת המשפט.

עדי קידר – עו”ד מעמותת חוננו. עדי הציג את הצד המשפטי של הנושא. סיפר על ההליך המזורז והבעייתי בעזרתו אפשר לזרוק אדם לכלא ללא משפט: במקום לעצור חשוד במעצר ימים לצרכי חקירה, להגיש כתב אישום עם ראיות מוצקות כדי לדרוש מאסר בהתאם לחומרת העבירה, ראו בשב”כ שכך הם ‘מסתכנים’ בזיכוי של החשוד שפשוט לא אשם באירוע. במקום זאת הדרך הקלה והמהירה היא להגיש לשופט חומר מודיעיני חסוי ובו זיהויים מפוקפקים וראיות קלושות, לבקש מעצר מנהלי ללא משפט של עד חצי שנה וכך להרתיע ולהחליש את העצור ואת חבריו. “מי לא חותם על חצי שנה מעצר”? שאל עדי ריטורית, “אין שופט שלא חותם”.

חה”כ לימור סון הר-מלך הגיעה גם היא לאירוע, לחזק, לתמוך ולספר מהיכרותה עם הנושא. לימור מסייעת למאבק במעצרים המנהליים מאז נכנסה לכנסת ועוד קודם לכן, מגיעה תכופות לבתי הכלא השונים לבקר ולדאוג לצרכי העצורים ומציפה את הנושא מעל כל במה ציבורית. היא סיפרה על תנאיהם הקשים של העצורים, היחס המשפיל אליהם וההתמודדות המפליאה שלהם.

אלי זינגר הבמאי, כאמור, דיבר מהיכרותו המקצועית עם אברהם שפירא שדרכה נחשף לכל נושא המתיישבים העצורים. הוא תיאר את המבט בציבור הכללי על ‘נוער הגבעות’, את ההלם שאחז בו כשהבין את שיטות העבודה נגדם ולאחרונה גם נגד דמויות בכירות מתוך המערכת.

בנוסף נאמה בכנס ריקי שפירא מעמונה-עמיחי, אמו של אברהם שפירא. היא הציגה את ההתמודדות השקופה מאחורי העצורים: המשפחות. נשים גיבורות שעול הבית כולו עליהן, ילדים שאבא נעלם מחייהם לחודשים ארוכים ואמהות שממתינות בכליון עיניים לטלפון מהכלא.
“הנכדה שלי, בת 4, אמרה לכלתי שהיא לא בטוחה שהיא זוכרת איך אבא נראה…”.
בנוסף ציינה ריקי את מטה הגיבורים המסייעים מאוד לעצורים ולמשפחות: “התקשרתי אליהם, ביקשתי שיתנו לי לעזור, לשלם בשביל הבן שלי לקנטינה בכלא, לקנות לו כרטיס חיוג. הם אמרו לי ‘לא, זה עלינו, אל תדאגי’.”

ניתן ומומלץ לצפות בנאומים המלאים כאן.

שבעת העצורים כעת הם אברהם שפירא – נשוי ואב ל-4, יקיר שלמה – נשוי ואב לתינוק, ידעיה שטיין – נשוי ואב לתינוקת, אברהם כהן, אליקים הראל, משה נחושתן ואברהם פיחה.
(איתיאל בן צרויה כלוא גם הוא, אך שר הבטחון הורה לקצר את צו המעצר עבורו והוא עתיד להשתחרר ביום שישי הקרוב בעז”ה).
להיכרות רחבה יותר עם האנשים שמאחורי השמות ניתן להיכנס לכתבה באתר סרוגים.

מטה הגיבורים מסייע כלכלית גם לעצורים עצמם, דואג להם לצרכים בסיסיים מעבר לחמגשית המסופקת בכלא – חשבון בקנטינה לקניית מזון ומוצרים נוספים, כרטיסי חיוג וביקורים, אבל גם ובעיקר למשפחות שנותרו בחוץ. “הם משלמים משכורות לנשים והילדים שתקועים ללא משענת כלכלית, זה לא מעט…” מציינת איילת השחר הכהן.

מעבר להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתקשורתי, חלק ממטרת הכנס הייתה גם מגבית חירום לטובת המשך הפעילות של מטה הגיבורים.
“כל עוד לצערנו הם יושבים בכלא” מסבירה איילת השחר, “הצורך הכלכלי כבד ומשמעותי, אנחנו רוצים לגייס לעזרה את כל מי שחשוב לו ומעוניין לתמוך”.

לסיוע ותרומה אפשר להיכנס כאן או לחפש בגוגל, “ממשיכים לתת גב לגיבורים”.

התמונות באדיבות המשפחות.