סיפורו של ניגון

כתבות נוספות

השם מתיר אסורים | ניגון 239
ניגון עליז שהולחן ע”י הרב יצחק גינזבורג שליט”א לכבוד י’ שבט תשס”ח. עם המלים: “הַשֵּׁם מַתִּיר אֲסוּרִים, הַשֵּׁם פֹּקֵחַ עִוְרִים,
הַשֵּׁם זֹקֵף כְּפוּפִים, הַשֵּׁם אֹהֵב צַדִּיקִים”. (תהלים קמ”ו ז-ח)

בשירת הרב:

למה בחרתי להביא היום ניגון זה?

בהשגחה פרטית – החלק בחומש של י”ט כסלו השנה (ראש השנה לחסידות, שכן יכול לחול ביום שישי…), מתחיל ב “ויוסף הורד מצרימה” – סופי תיבות פדה.
יש מדרש מפורש שהפסוקים של “ה’ מתיר אסורים” שייכים ליום הזה, בו קוראים על הנסיון של יוסף הצדיק.
כמובן, נוסף על שייכותם לחג הגאולה של אדמו”ר הזקן.

ביצוע מתוך האלבום ‘יהללו שמו במחול’:

המדרש מספר:
“…והיתה אומרת לו [אשת פוטיפר ליוסף], בדבר הזה עשקתיך
חייך שאני עושקתך בדברים אחרים, והיה אומר לה ‘עושה משפט לעשוקים’.
חותכת אני פרנסה שלך, והיה אומר לה ‘נותן לחם לרעבים’.
כובלתך אני, והיה אומר לה ‘ה’ מתיר אסורים’.
כופפת אני את קומתך, והיה אומר לה ‘ה’ זוקף כפופים’ .
מסמא אני את עיניך, והיה אומר לה ‘ ה’ פוקח עורים’.”
(בראשית רבה פז, י)

ירידתו של יוסף מצרימה היא כמו ירידת הנשמה לגוף,
שהיא “ירידה צורך עליה” – משם הוא יוצא למלוך.
גם אדמו”ר הזקן היה בבית האסורים ויצא למלוך – התחיל להפיץ יותר ויותר את תורת החסידות.

לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו!

לניגונים נוספים וביצועים נדירים אפשר להצטרף לקבוצת הוואטסאפ השקטה ולערוץ הטלגרם.